פסק-דין בתיק תא"מ 35070-08-10 - פסקדין

רקע ותמצית טענות הצדדים

1. לפני תביעה כספית על סך 29,400 ש"ח שהוגשה בסדר דין מהיר.

2. התובעת הינה חברה העוסקת, בין היתר, בשיווק כרטיסי טוקמן של חברת סלקום בע"מ (להלן: "סלקום"). הנתבעת הינה חברה העוסקת בביצוע משלוחים ברחבי הארץ.

3. התובעת טוענת, כי ביום 29.1.07 היא שלחה לסלקום, באמצעות הנתבעת, חבילה של כרטיסי טוקמן בשווי של 17,820 ש"ח והחבילה לא הגיעה ליעדה. התובעת טוענת, כי מנהלה התקשר למשרד הנתבעת בנצרת ונאמר לו שהחבילה נשלחה. בהמשך, מנהלה התקשר למשרד הנתבעת בנתניה בכדי לברר היכן נמצאת החבילה אולם ללא תוצאה, ולפיכך פנה למחלקת שירות לקוחות בנתבעת וביקש, כי תטפל באיתור החבילה ואף פנה לנתבעת בטלפון ובכתב מספר פעמים, אולם הדבר לא הביא לאיתור החבילה וגם לא ניתן לו מענה ענייני. לטענת התובעת, על הנתבעת לשלם לה את שווי החבילה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית וכן עליה לפצותה בגין נזקיה.

4. לטענת הנתבעת, דין התביעה להדחות. הנתבעת טוענת, כי התובעת מתעלמת מתנאי השליחות ומציגה מסכת עובדות מסולפת והגישה תביעה בשיהוי ניכר, כארבע שנים ממועד ביצוע השליחות נשוא התובענה, והדבר מסב לה נזק ראייתי כבד. קפיאת התובעת על שמריה במשך ארבע שנים מטילה צל על אמינות התובעת ומניעיה.  כן טוענת הנתבעת, כי ככל הידוע לה לא נמסרה לה פנייה כתובה בעניין.

5. הנתבעת טוענת, כי ביום 29.1.07 הזמינה ממנה התובעת שירות שליחות לפיו היא התבקשה לאסוף חבילה ממענה של התובעת בנצרת ולמסור אותה לחברת סלקום בנתניה, כאשר השליחות נעשתה על חשבון הנמען שהינו לקוח שלה. לטענתה, בעבור השליחות סלקום אמורה הייתה לשלם לה דמי שליחות בסך של 7.25 ש"ח בתוספת מע"מ והם לא שולמו. הנתבעת טוענת, כי מסיבות שאינן ידועות לה החבילה בה עסקינן לא הגיעה ליעדה. עוד טוענת, כי אין לה מידע באשר לתכולת החבילה.

6. לטענת הנתבעת, על השליחות חלים תנאי המשלוח כפי שאושרו על ידי בית הדין לחוזים אחידים ואלו מופיעים על תעודת המשלוח, אשר העתקה נמסר לתובעת כנגד מסירת החבילה לנתבעת, וכן מופיעים באתר האינטרנט של הנתבעת. הנתבעת טוענת, כי מסעיף 2 לתנאי המשלוח עולה, כי אחריותה בגין נזק למשלוח או אובדנו מוגבלת עד לסכום של פי 100 מדמי המשלוח, ובענייננו עד לסך של 725 ש"ח בלבד. כן טוענת, כי בתנאי המשלוח מצוין, כי היא מתחייבת לשאת באחריות מלאה למשלוח, בהתאם לסכום אשר ייקבע על ידי השולח, תמורת תשלום נוסף לפי תעריף אשר יוצג לשולח וכי היא אינה מקבלת למשלוח תכשיטים, אבנים יקרות, דברי אומנות, המחאות, ניירות ערך, מזומנים ודברי ערך דומים.

7. הנתבעת טוענת, כי למרות שאינה מקבלת למשלוח דברי ערך, התובעת בחרה לשלוח דרכה את החבילה, אשר הכילה דבר ערך ואף לא טרחה לבטח את החבילה באופן מלא והתובעת לא ציינה, האם חברת הביטוח אשר מבטחת את עסקה פיצתה אותה בגין אובדן תכולתה של החבילה ומהו שיעור הפיצוי שקיבלה, ככל שקיבלה.

8. התובעת הגישה כתב תשובה, במסגרתו טענה, כי אין ממש בטענה לפיה המשלוח נשלח על חשבון הנמען. כן טוענת, כי אין שיהוי בהגשת תביעתה ולא מתקיימים התנאים לדחיית התביעה מטעם זה. לטענתה, היא לא ישנה על זכויותיה ותחת זאת פנתה בכתב, פעמים רבות, לנתבעת ואף דרשה פיצוי בגין אובדן החבילה. לטענת התובעת, די בכך כדי ללמד שהיה על הנתבעת לשמור על מסמכיה הרלוונטיים, לפחות עד תום תקופת ההתיישנות.

9. לטענתה, ברגע שהמשלוח נמסר לנתבעת לצורך שליחתו הרי שהיא הופכת לאחראית הבלעדית והטבעית עליו עד למסירתו ליעד ולא תעמוד לה הטענה לפיה סיבות אובדן המשלוח אינן ידועות לה. התובעת מכחישה טענת הנתבעת, לפיה תכולת החבילה לא הייתה ידועה לה. לטענת התובעת, הנתבעת מבצעת משלוחים מהתובעת לסלקום ומסלקום לתובעת באופן קבוע ותוך ידיעה ברורה ומלאה באשר לתכולת המשלוחים. כן  טוענת, כי לחבילה צורפה תעודת משלוח ובה פירוט של כמות וסוג כרטיסי החיוג המוחזרים והשליח ידע מה יש בחבילה.

10. לטענתה, במעמד מסירת החבילה לשליח לא נמסרו לה תנאי המשלוח והיא לא נדרשה לחתום על מסמך בו פורטו תנאים אלה ולכן אין לתנאים הנטענים תוקף כלפיה. בנוסף, לא הובהר לה שתנאי המשלוח מופיעים באתר הנתבעת. התובעת מוסיפה, כי תוקף אישור בית הדין לתנאים פג ביום 7.8.06. עוד טוענת, כי לא פורטה בפנייה האפשרות לבצע ביטוח מלא לתכולה וכי היא לא קיבלה פיצוי, מגוף כלשהו, בגין התכולה נשוא התובענה.

הראיות

11. מטעם התובעת הוגשו תצהירי עדות ראשית של הגב' נג'לא סאיג' (להלן: "סאיג')- מזכירה ראשית אצל התובעת ושל מר חנא ראשד (להלן: "ראשד")- הבעלים של התובעת. מטעם הנתבעת הוגש תצהיר עדות ראשית של מר סמי דדון (להלן: "דדון")- מנהל לקוחות אסטרטגיים של הנתבעת. המצהירים נחקרו על האמור בתצהיריהם. בנוסף, הוגשו ראיות בכתב. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

דיון ומסקנות

12. אין מחלוקת, כי התובעת שלחה, באמצעות הנתבעת, חבילה לסלקום והחבילה לא הגיעה ליעדה. המחלוקת הינה באשר לאחריות הנתבעת לפצות את התובעת בגין אובדן החבילה.

13. בשלב זה אקדים ואומר, כי לאחר שקילה ובחינה של מכלול טענות הצדדים והחומר המצוי לפניי מצאתי, כי דין התביעה להתקבל, מהנימוקים שיפורטו.

14. הנתבעת טוענת, כי על משלוח החבילה אמורה הייתה לשלם סלקום ולא התובעת. לטענת התובעת, אין ממש בטענה זו.

15. במהלך עדותה נטען בפני סאיג', כי כאשר הזמינה את השליחות מסלקום אזי איש הקשר בסלקום אמר לה להזמין את הנתבעת בכדי שתביא את החבילה לסלקום. סאיג' שללה טענה זו והעידה, כי לא אמרו לה איזו חברת שליחויות להזמין. סאיג' נשאלה מדוע פנתה לנתבעת וטענה, כי תמיד זה היה ככה. בהמשך נשאלה, האם פנתה לנתבעת משום שסלקום עובדת איתה והשיבה, כי היא עובדת עם הנתבעת אשר מקבלת ממנה חבילות לסלקום. סאיג' העידה, כי היא עובדת עם הנתבעת ואינה יודעת עם מי עובדת סלקום (עמ' 5 ש' 29-34, עמ' 6 ש' 1-5).

16. סאיג' נשאלה, האם היא יודעת כמה צריך לשלם על השליחות והשיבה, כי בעל העסק משלם על השליחות ולא היא (עמ' 6 ש' 6-7). נטען בפניה, כי היא שלחה חבילה ששווה, כנטען 17,000 ש"ח, והיא אינה יודעת כמה משלמים על השליחות. בתגובה שבה וטענה, כי זה לא התפקיד שלה. סאיג' נשאלה, האם ידוע לה האם התובעת שילמה אי פעם לנתבעת עבור שליחויות והשיבה, כי אם הייתה צריכה לשלם אז השליח היה אומר לה. סאיג' הוסיפה, כי הוא לא ביקש ממנה לשלם. לאור עדותה האמורה נשאלה, האם השליח לא ביקש ממנה לשלם משום שסלקום הייתה אמורה לשלם והשיבה, כי אינה יודעת (עמ' 6 ש' 8-13). סאיג' נשאלה האם חשבה שמדובר בשליחות בחינם והשיבה, כי אינה מתעסקת עם תשלומים לנתבעת וכי בעל העסק מתחשבן עם הנתבעת ואם השליח היה מבקש ממנה כסף, היא הייתה פונה לבעל הבית בנדון ושואלת האם לשלם לשליח (עמ' 6 ש' 14-17).